חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בג"ץ 3666/05

: | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון בירושלים
3666-05-י'
8.9.2005
בפני :
יגאל מרזל

- נגד -
:
1. סניורה אלבשיש
2. האני אבו חדיד
3. הדיל אלבשיש

 :
1. מפקד אזור הדרום
2. השר לבטחון פנים
החלטה

1.        בפני בקשה לפסיקת הוצאות. העתירה כוונה כנגד המשיבים ועניינה היה בקשת העותרים לאפשר לעותר מס' 2 (להלן: העותר) לחזור לתחומי ישראל אל אשתו ובתו הישראליות, ליתן לו היתר שהייה וכן למחוק רישום פלילי שגוי לפיו עבר עבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל. דובר בעתירה שנייה בנדון לאחר שעתירה קודמת נמחקה בהסכמה לשם בירור המצב העובדתי. אין חולק כי לאחר הגשת העתירה הנוכחית נתקבל הסעד והתעוררה שאלת חבות המשיבים בהוצאות. טענת העותרים בהקשר זה הינה כי רק עקב הגשת העתירה נאותו המשיבים לפעול כפי שסוכם בעתירה הקודמת וליתן מענה לעניינם.

2.        המשיבים טוענים כי עניינם של העותרים החל להיות מטופל עוד לפני הגשת העתירה, ואף הודע לעותרים כי העניין צפוי להיפתר בתוך פרק זמן קצר של מספר ימים. לפיכך טוענים המשיבים כי לא היה הכרח להגיש את העתירה, ואין לפסוק הוצאות לחובתם. המשיבים פרטו את השתלשלות הדיונים ממנה נובע לדידם כי הטיפול בעניינו של העותר החל מייד לאחר פניית בא כוח העותרים ליועץ המשפטי לאזור חבל עזה, וזאת עוד לפני הגשת העתירה. המשיבים מסכימים כי נגרמה לעותרים עוגמת נפש בשל הטעות המנהלית של הרישום הפלילי, אך טוענים כי היה זה מעשה עשוי בעת הגשת העתירה, ולפיכך אין הוא מהווה כשלעצמו עילה לפסיקת הוצאות בעתירה זו.

3.        לאחר בחינת הבקשה, טענות הצדדים והתגובות שהוגשו, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אין חולק כי לעותרים נגרמה עוגמת נפש בשל טעות מנהלית, בעיקר לעניין הרישום הפלילי. יחד עם זאת, אין זו השאלה שבפני אלא השאלה אם הוכח קשר סיבתי מספיק בין הגשת העתירה וקבלת הסעד. בעניין זה שוכנעתי כי לא בוסס קשר כאמור במובן המחייב חיוב המשיבים בהוצאות העותרים. כעולה מתגובת המשיבים, ניתן לעותרים היתר שהייה של ששה חודשים ואישור על הגשת הבקשה לבדיקה על פי הנוהל המדורג (20.2.05). סגירת הרישום הפלילי כנגד העותר באה ביום בו הוגשה העתירה (14.4.05) ולא היתה תוצאתה. הטיפול בעניינו של העותר נמשך על-ידי עוזרת היועץ המשפטי לאזור חבל עזה ועל-ידי עוזרת היועץ המשפטי למטה הארצי של משטרת ישראל ואף הונפק ביום 19.4.05 כרטיס מגנטי לעותר, כל זאת מבלי ידיעה על הגשת העתירה. במצב דברים זה, העתירה אכן התייתרה, אולם אין מקום לקבוע כי הגשת העתירה היא שהביאה לקבלת הסעד. ספק גם אם היה מקום לפנות לבית-משפט זה באותו המועד בו פנו העותרים (14.4.05) שעה שהובהר להם כי העניין כולו ייפתר תוך מספר ימים.

4.        אשר על כן, נחה דעתי כי נסיבות המקרה אינן מתאימות לפסיקת הוצאות בגין הגשת עתירה וזו נדחית. אין אני מביע כל עמדה באשר לסעדים אחרים שעומדים לעותרים בגין הנזק שנטען לו, ככל שאכן יש כאלה.

ניתנה היום, ד' באלול התשס"ה (8.9.2005).

                                                             יגאל  מרזל, שופט

                                                                      ר ש ם 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>